פסק-דין בתיק תא"ק 31195-05-12 - פסקדין

התובעת הגישה תביעה לסילוק ידם של מספר נתבעים מחלקה **** בגוש **** בתל אביב, שבבעלותה (להלן: "המקרקעין"). השטח אליו פלשו הנתבעים, לטענת התובעת, סומן בתרשימים המצורפים לכתב התביעה וכונה "שטח הפלישה".

 

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן.

 

ביום 2/9/2012 התקיים דיון בבקשת המבקשים, ובסיומו קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט, לפיה תינתן לנתבעים רשות להתגונן כנגד פיקדון בסכום משמעותי שיפקידו הנתבעים בקופת בית המשפט. בהתאם לכך, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן, אשר מותנית בהפקדת פיקדון בסך 150,000 ₪, שיפקיד כל אחד מהנתבעים בקופת בית המשפט – במזומן או בערבות בנקאית – עד ליום 27/9/12 בשעה 11:00. עוד נקבע כי מבקש אשר לא יפקיד את הסכום האמור תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן ללא צורך בהחלטה נוספת והתובעת תהא רשאית ליטול נגדו פסק  דין על פי התביעה בצירוף הוצאות משפט. קודם להצעה זו של בית המשפט, הוצע לצדדים שהתביעה תתקבל בהסכמה, ותמורת הסכמת הנתבעים לפינוי תוותר התובעת על הוצאות משפט ועל כל תביעה כספית כלפי הנתבעים. התובעת קיבלה את ההצעה אך הנתבעים סירבו לה. נוכח סירובם של הנתבעים, התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן, ובסיומו, כאמור לעיל, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן אשר הותנתה בהפקדת פיקדון בסך 150,000 ₪, על ידי כל אחד מהנתבעים.

 

הנתבע 1 לא הפקיד את הפיקדון שהושת עליו וביום 7/10/12 – כעשרה ימים לאחר המועד שנקבע להפקדת הפיקדון - הגיש בקשה בגדרה הוא מבקש לחזור להצעתו הראשונה של בית המשפט, ולפיה תתקבל התביעה בהסכמה כנגד ויתור של התובעת על הוצאות משפט ועל כל תביעה כספית. זאת, מחמת שלטענת המבקש ידו אינה משגת להפקיד את הפיקדון שהושת עליו.

מנגד, הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין על פי התביעה נגד הנתבע 1 בהתאם להחלטה מיום 2/9/12, ומשלא הופקד הפיקדון שנקבע באותה החלטה. התובעת מתנגדת לבקשת הנתבע לחזור למתווה הראשוני שהוצע על ידי בית המשפט. לשיטתה, משעמד הנתבע על קיום דיון בבקשתו, ונוכח פלישתו למקרקעי ציבור הוא אינו זכאי לשוב וליהנות מן ההצעה שהוצעה בתחילה ונדחתה על ידו.

 

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ומשלא מילא הנתבע 1 אחר ההחלטה בדבר הפקדת פיקדון כתנאי למתן רשות להתגונן, הרי שבהתאם להחלטה מיום 2/9/12 אני דוחה את בקשת הנתבע 1 למתן רשות להתגונן. איני רואה מקום או אפשרות להיעתר לבקשת הנתבע לשוב למתווה הראשוני שהוצע על די בית המשפט. לצורך מתן פסק דין ברוח זו, יש צורך בהסכמת שני הצדדים. בטרם התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן, הסכימה התובעת להצעה , והנתבע דחה אותה. עתה, כשמבקש הנתבע לשוב לאותה הצעה, התובעת אינה מסכימה עוד, ובצדק. בית המשפט אינו מגרש משחקים. הנתבע בחר את בחירתו וקיבל את החלטותיו באשר לאופן ניהול הדיון בתיק זה, ואין לו להלין אלא על עצמו. המועד לקבלת הצעת בית המשפט הראשונית חלף, וההצעה אינה עומדת עוד על הפרק. לפיכך, בקשת הנתבע למתן פסק דין של פינוי בהסכמה כנגד ויתור של התובעת על הוצאות משפט ותביעות כספיות - נדחית, וכמוה גם בקשת הרשות להתגונן.

 

לטעמי, אין לנתבע 1 טענות הגנה של ממש מפני תביעת הפינוי. סכום הפיקדון לא בא לשקף הוצאות משפט, ואפילו לא דמי שימוש ראויים, אלא נועד לאזן את הנזק שגורם הנתבע בהשתלטותו על מקרקעי ציבור שלא כדין. אין להתעלם גם מן העובדה שבקשת הנתבע לשוב להצעת בית המשפט הוגשה רק לאחר שהוגשה הבקשה למתן פסק דין נגד הנתבע, ולאחר חלוף המועד להפקדת הפיקדון. משנדחתה בקשת הרשות להתגונן, זכאית התובעת ליטול נגדו פסק דין על פי התביעה.

 

פסק דין

הנתבע 1 יסלק ידו מן המקרקעין ומ"שטח הפלישה" – כמשמעם לעיל – וימסור את החזקה בהם לידי התובעת כשהם פנויים מכל מחזיק מטעמו וריקים מכל חפץ ששייך לנתבע 1.

 

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום.

 

התשלום ישולם תוך 30 יום.